כולנו מכירים את הרגע הזה שאנחנו עוצרים את החיים שלנו ליום אחד במוסך. בשפה המקצועית היום הזה נקרא "תחזוקה מונעת". הרציונל אומר שגם המנוע הכי טוב בעולם צריך לעצור מדי פעם לטיפול החלפת שמנים, רפידות בלמים ומסננים. ככה זה בטבע. ומה קורה אם אנחנו לא מגיעים למוסך בכל שנה לטיפול השנתי? במשך חמש שנים לא קורה כלום, לפחות כך נראה, אולם אחרי חמש שנים האוטו נעצר באמצע הכביש ביום קייצי לוהט ושובק חיים. ואז אנחנו מזמינים גרר, מבטלים את הפגישות לאותו היום, מתעצבנים על השד-יודע-מה והמוסכניק אומר שהלך מנוע או גיר, יקח לו כמה ימים לתקן את זה. התיקון הזה מכונה "תחזוקת כשל". הבעיה בסוג כזה של תחזוקה היא שהיא תמיד מפתיעה אותנו, תופסת אותנו בזמן הלא נכון והעלות הרגשית שלה גבוהה לעין שעור. העלות הכספית אגב תהיה פחות או יותר זהה. ההבדל הוא בפריסת התשלומים – האם אני משלם תשלום אחד קטן פעם בשנה או סטיפה גדולה של שטרות פעם בחמש שנים פלוס תשלום רגשי לא ידוע?
גם אנחנו, בדומה לכל מכונה בטבע זקוקים להפסקה. הפסקת צהריים לאכול ולהתנתק מהמיילים ומשטף המידע האדיר שמציף אותנו בכל רגע נתון איננה נחשבת לבזבוז זמן – ההיפך הוא הנכון. היא רק אומרת שעברו עלינו כמה שעות עמוסות מאוד וכדי שנוכל להמשיך לעבור את היום בשלום אנחנו צריכים לעצור רגע לטיפול קטן ולתדלוק. חופשה של חודש בקולומביה בלי מחשב ובלי אינטרנט אינה אומרת שאנחנו בטלנים ולא רוצים להתקדם בעבודה. היא רק אומרת שכדי שנמשיך להיות פרודוקטיביים ויצירתיים כמו שאנחנו מצפים מעצמנו, אנחנו צריכים לעצור רגע הכל ולהגיע לרגע הזה שאנחנו שוכחים את הסיסמה של המחשב במשרד.
אנחנו שומעים מדי פעם משפט כמו "את העסקאות הכי גדולות שלי סגרתי בפינת הקפה" – נשמע מוזר לא? מה לעסקה ולקפה? ובכן, גם השותפים שלנו למשא ומתן זקוקים להפסקה. לעתים שינוי המיקום או האווירה, העצירה הזו במשא ומתן, הרגע הזה שאנחנו נותנים לעצמנו ובעיקר לשותף שלנו לחשוב שוב על מה שנאמר, השתיקה שבאה אחרי שכבר אמרנו הכל, כל אלה ועוד מאפשרים לכולנו לראות את הדברים בצורה טיפה שונה, מפוכחת יותר, ונכונה יותר עבורנו.
הפסקה מאפשרת לנו גם לשחרר סטרס ולתת לרגשות המציפים אותנו, חיוביים או שליליים, לא לטשטש את מנגנון קבלת ההחלטות הכה מיומן שלנו. הפסקה יכולה להיות מצוינת לא רק כשמדובר בהחלטות עם השלכות שליליות. גם לפני החלטה חיובית מומלץ לקחת הפסקה. אנחנו קוראים לזה "באפר". משפט כמו "תן לי לישון על זה לילה" הוא משפט שאנחנו משתמשים בו הרבה. למה? מה יכול כבר להשתנות? הרי העסקה נראית לנו מעולה ואנחנו הרי כל כך רוצים לסגור וחיכינו לרגע הזה חודשים אז למה לא? ובכן התשובה פשוטה. לעתים קרובות, הלהט אחר הסגירה מטשטש חלק מהתמונה ואנו עשויים לפספס דברים חשובים. ההפסקה הזו, הלילה לישון על זה, מאפשרים לנו בדרך כלל לראות דברים מנקודת מבט אחרת, רגועה יותר ונכונה יותר עבורנו.
נכון, לפעמים אנחנו רוצים פשוט לגמור עם זה וזהו, כי מאוד קשה לנו לחיות באזור שבו אין וודאות. אבל שהייה באי-הנוחות היא כבר נושא למאמר אחר לגמרי.
אז שנצא להפסקת קפה?