לשאת ולתת – מקצוע בפני עצמו
עו״ד מיכאל צור
מומחה למשא ומתן וניהול משברים, מייסד שקלא וטריא ומפתח ׳שיטת צור׳
פתח דבר
אינני זוכר מתי הבנתי לראשונה שייעודי בחיים הוא לשאת ולתת; שזו תכונת אופי עימה נולדתי, שזה בדמי. אולם כאשר אני מביט לאחור, מתחוור לי כי נשאתי ונתתי כמעט מן ההתחלה. נשאתי ונתתי על כריך טוב יותר בהפסקה בגן. נשאתי ונתתי על נתח מהארוחה של בן דודי דוד שסבתי הכינה במיוחד עבורו בארוחת ליל שבת. נשאתי ונתתי כרוכל בשוק כשהייתי בן אחת עשרה. למרות שמעולם לא הצלחתי לשכנע את בן כיתתי להחליף עימי את כריך ממרח השוקולד שלו תמורת כריך הגבינה הלבנה והזיתים המפתה פחות שלי, הוא כן הסכים לחלוק עימי ביס. זה היה כה טעים, ויכולתי לחיות עם התוצאה. גם הוא.
חייתי בירושלים, פסיפס עדתי. ההורים שלי הם דוגמא: אב ממוצא גרמני ואם ממוצא תימני. גם השכונה היתה מעורבת: משפחות חילוניות כמו שלי, ומשפחות חרדיות. הם לבשו את כובעיהם השחורים והבגדים המוכרים ודיברו ביידיש במקום בעברית. התמזל מזלי לחוות את עושר הצבעים, הריחות והפעילות בין חומות העיר העתיקה בירושלים שם עדיין היו התושבים הערבים סקרנים לגבי החיילים הצעירים המסיירים שם, ולא עוינים. הבדלי האמונה הובילו ליחסים שלא תמיד היו נאותים. למשל, בימי שבת יידו בי ילדים דתיים צעירים אבנים בדרכי למפגשי הצופים, במחאה על הרגליי החילוניים. מצב עניינים זה הפך כמעט כל יום למשא ומתן בין תרבויות. החשיפה שלי לעושר הזה של הזדמנויות להתאמן במשא ומתן היתה, באופן טבעי, יסוד בהתפתחות האופי שלי. למרות זאת, על אף שתהליך המשא ומתן הפך לטבע שני עבורי, הוא שוכלל ועודן לאין ערוך כתוצאה מלימודיי הפורמאליים שהחלו בשנת 1987.
התוצאה של עשרים ומשהו שנות התפתחות וניסיון שבאו אז היא המסקנה שלשאת ולתת הוא מקצוע וכי הוא עומד בפני עצמו, לא כל שכן בעולם הגלובאלי בו אני חיים. עולם בו קיים צורך הולך וגובר של אנשי מקצוע בתפקידי קבלת החלטות מכל המינים – נושאי תפקידים בכירים ומנהלים בדרגי הביניים – להיעזר במומחים למשא ומתן.
ההזדמנויות לצבור כישורי משא ומתן בשנותיי המוקדמות וביוזמות העסקיות השונות שלי – משיפוצניק לעורך דין – לא תסולאנה בפז. למידת גישור בארץ, בהארווארד ובאוניברסיטת ניו יורק קרבו אותי צעד נוסף למסקנה שלי, בייחוד כאשר הייתה לי התובנה שגישור, הגם שהוא עיסוק חשוב, מוגבל. ניסיוני בהדרכה, בצוותים של בתי ספר למשפטים, בתי ספר לעסקים ופקולטות למדיניות ציבורית, רק מחזק את מסקנתי כי המשא ומתן הוא מקצוע, העומד בפני עצמו, ולו רק בהתבססו על מידת הצורך והאפשרויות.
רכיבה על אופניים וענווה
על נושא ונותן מקצועי להיות קשוב לנורמות בסביבת המשא ומתן. "כללי המשחק" משתנים מהותית בין שיקגו, טיבט וניגריה, למשל, אף על פני שניתן אולי למצוא קצת מניגריה וטיבט בשכונות מסוימות בשיקגו.
למרות שהיסודות: אינטרסים, חלופות ואפשרויות הם הבסיס הכללי למשא ומתן כמעט בכל מקום, כאשר מגיעים לדקויות של תקשורת, מערכת יחסים, אמות מידה, נורמות והתחייבויות, סביר שגורמים אלה יהיו שונים מאוד ממקום אחד לאחר. החלפה של בת עבור ארבעה גמלים, חמשה עשר כבשים וכמות כלשהי של זהב עשויה להיחשב כמשא ומתן מוצלח בקרב מקומות ושבטים מסוימים בעולם, תסריט שבו כולם, לרבות הבת, יכולים לחיות בשלום עם התוצאה. במקומות אחרים ייחשב הדבר לפשע. אפילו המונח win-win עלול להיות בעייתי במקרים אחדים בגלל ההבנה השונה של מה בדיוק הכוונה בזכייה.
לפיכך, כאשר מכשירים נושאים ונותנים מקצועיים, הזירה והדקויות של החברה הם גורמים מכריעים בהדרכה כיצד לגשת למצבים הללו, גם ברמה הראשונה של משא ומתן מבוסס אינטרסים/צרכים.
רכיבה על אופניים: כמעט כל אחד יכול לרכב על אופניים, או לנהוג במכונית. הנהיגה הפכה לחלק בלתי נפרד מתרבויות רבות משום שהיא מהירה, מסיעה אנשים ו/או סחורה ממקום למקום באופן יותר יעיל ומהיר מאשר, נאמר, פרד או עגלה המובלת בידי צמד סוסים. אני יכול לכנות את עצמי נהג מקצועי, עם ניסיון באופניים וטרקטור ורישיון לנהוג באופנוע, מכונית פרטית ומשאית. בשביל שלושת האחרונים השתתפתי בקורסים. מישהו ידע טוב הרבה יותר ממני מה נדרש כדי לתמרן בבטחה עם שלושת כל הרכב הללו בסוגי השטח השונים בהם אתקל.
ובכל זאת, נותרתי מוגבל. למרות שיש לנו מספר גבעות בגליל וסביב ירושלים במקום בו אני מתגורר, אין הן דומות כלל לאלה בריביירה האיטלקית או הצרפתית או באלפים, המהוות עדיין אתגר רציני בכל פעם שאני מתמודד עימן. היות שאני חי במזרח התיכון וכאן למדתי לנהוג, הייתי נוחל כישלון צורב בנהיגה על השלג הקנדי או על הקרח בפינלנד. ובמקרים אחדים זו לא רק הטופוגרפיה שמאתגרת את הנהיגה שלנו, אלא גם הדמוגרפיה.
בעת נסיעת עסקים להודו, למדתי היטב מראש את המפות והערכתי את הזמן הדרוש להגיע מנמל התעופה בהידרבאד לעיר ההי-טק. למרות זאת, ביקשתי מאחד מאנשי שדה התעופה הערכה באשר למשך זמן הנסיעה. נאמר לי שהיא תארך בערך שעה. מאוד הופתעתי; בסך הכול מדובר היה בכעשרים קילומטרים. אולם הוא צדק; הנסיעה ארכה ארבעים ותשע דקות. נפח חיי היומיום של האנשים והעסקים בכביש הזה היה דבר שלא יכולתי לחזות. לא הכרתי את קיצורי הדרך, וגם לא את "השפה." כן, את השפה. היו שם סימני צפירה מוסכמים בין הנהגים שהעידו על כוונה ומהירות. הביטחון והניסיון שלי לא עזרו לי ביותר; כך גם המפות. היה זה משא ומתן שלגביו לא היה לי ניסיון ולא הכנה, למרות שלושת הרישיונות המקופלים יפה בארנקי. אבל ניסיון כזה ניתן להשיג. לא היה לי זמן לקורס שכזה, ולכן הסכמתי לחסרונותיי, ובענווה שכרתי נהג לשארית הנסיעה. הגם שישראלים אינם ידועים בצניעותם, תכונה זו יכולה להיות הכלי המועיל ביותר להשגת מטרה. במשא ומתן – בכל צורותיו – ענווה היא נכס שישרת את הנושא ונותן במידה עצומה. הנהג ששכרתי בהידרבאד הוא הנושא ונותן המקצועי המקומי שלנו; איש המקצוע הוותיק והמנוסה שיכול להדריך ולסייע לאנשים מיומנים מאוד כאשר חסרים דפים בתסריט שלהם כשהם נושאים ונותנים במערכה, איש איש על במתו שלו. בין אם מדובר במשבר ובין אם לאו, הנושא ונותן המקצועי נמצא שם כדי לשרת את אנשי המקצוע כשהם מנווטים במים העמוקים והלא מוכרים, בייחוד בעולם הזה העמוס במידע חשוב המתחדש מדי ננו-שנייה.
המשא ומתן יעמוד כמקצוע בפני עצמו בעולם הגלובלי
כמו שאומרים: "בחיים אתה לא מקבל מה שמגיע לך, אתה מקבל את מה שנשאת ונתת עבורו." לא כל שכן עבור הלקוח המסתייע בנושא ונותן המקצועי. במקומות רבים בעולם, המקומי הפך גלובאלי, ועל נושא ונותן מוצלח להיחשף כמה שניתן לחוויית החיים התרבותית.
לכל אדם בעולם הצורך והמוטיבציה לשאת ולתת. רוב האנשים תופסים בקלות את מה שהם יכולים להשיג ולקבל מחוץ לשולחן המשא ומתן. רוב האנשים יכולים לקבוע בקלות מה הם מקווים שהשותף יביא למשא ומתן כך שיסתיים באופן משביע רצון. כאשר לא הרבה מוטל על כף המאזניים, מצב דברים זה יכול להצליח, ובדרך כלל אכן כך קורה. אלא שכאשר מגיעים לנושא של דרך התקשורת ההולמת, או של משמעות מערכת היחסים במשא ומתן, גם למנכ"ל המנוסה ביותר יש מה ללמוד ולהפיק מכישוריו של נושא ונותן מקצועי.
העובדה היא שמשא ומתן הוא מקצוע בפני עצמו; הוא פשוט לא הוכר ככזה.
לאור כל השיטות והתהליכים המהווים את הקשרי המשא ומתן השונים, שנתיים של מפגשים פעם או פעמיים בשבוע יכולים להוות בסיס אמין. הדבר דורש אימון.
היות שחלק ניכר מתהליך הלמידה של כל מי שמשלים תכנית לימוד צריך לכלול מעקב אחר תהליך משא ומתן מתחילתו ועד סופו, לצד ההתפתחות האישית וההטמעה שרק הזמן יכול לספק, תקופה של פחות משנתיים תהווה עיגול פינות. תקופה ארוכה יותר תהיה טובה עוד יותר.
יש מי שייתהו באשר להערכת זמן זו. מדוע הוא כה ארוך? התרשמתי כי, פרט לצורך להתאמן, תהליך ההפיכה לנושא ונותן מקצועי קשור רבות ב"עצמי". על "העצמי" לעבור תהליך מקביל לרכישת הידע התיאורטי ולהכשרה בטכניקה ובמתודולוגיה. היכולת לשיפוט עצמי, מעבר למודעות העצמית הבסיסית, אינה כה קלה או טבעית כפי שהיא אולי נשמעת. בייחוד במצבים בהם מוטל הרבה על כפות המאזניים, האגו הוא גורם הדורש טיפוח באופן שיאפשר 'יום שאחרי' מספק דיו לכל הצדדים למשא ומתן. הגעה לרמה של בגרות ונינוחות ככל שנוגע לאגו, דורשת זמן, ניסיון וקוד אתי ברור.
התחייה הנוכחית של כישורים רכים וההתמקדות בצורך בנהגים בין אישיים טובים כמעט בכל תחום ניהולי היא אחת התולדות והתשובות לפלישת ההייטק והאופי המנותק שלו. המחיר של ההפחתה בתקשורת פנים אל פנים היא בלבה של ההכשרה למשא ומתן. יתר על כן, לאור הופעת מגמות העל והארכת תוחלת החיים והעבודה, התגלה צורך לבחון מסגרת לגמלאים ובעלי המקצוע הפורשים מוקדם. לכן, בעולם העומד להיות מוצף בגדודים של אנשי מקצוע בעלי ניסיון חיים עשיר שלפניהם לפחות עוד עשרים שנים יצרניות כדי לתרום לחברה, משא ומתן מקצועי הוא הזדמנות טובה לכל. הכשרה של אנשים שהיו מביאים ומוציאים במקצועם "הראשון" כנושאים ונותנים מקצועיים בשוק היא רק דוגמא אחת לפתרון אופטימלי שכזה. על קהילת המדריכים שיוכלו לעורר ולספק כישורי משא ומתן למספרים ההולכים וגדלים של משתמשי קצה בכוח ללמוד, לתרגל, להתאמן ולעבור את אותה דרך הדומה לזו של כל איש מקצוע אחר: מנתח הלב, הפיזיקאי, הפסיכולוג או שחקן הכדורגל. האמונה בעצמנו, בשילוב עם התכונה החיונית של ענווה שרק ביטחון עצמי יכול לאפשר, הם כרטיס הביקור של הנושא ונותן המקצועי.
הבסיס לחינוך למשא ומתן גלובאלי
אני טוען כי יש למסד אמות מידה למשא ומתן. תכנית להתמחות במשא ומתן תלמד ותכשיר את העוסקים בתחום בלפחות תשעה תחומי משא ומתן, מן הבסיסי למורכב, כל תחום יתבסס על קודמו, וכולם עם מאפיינים תרבותיים ומקומיים. הכל בטבע מחובר זה לזה, ובעולמנו כיום, על ידי האינטרנט וקלות המעבר מארץ לארץ. ניתן בקלות לפגוש אדם הנראה כבא מן המזרח הרחוק, העובד כמנכ"ל בגרמניה, שגדל בארצות הברית אך מדבר אנגלית אוקספורדית. סטריאוטיפים עומדים למבחן. אולם, עם כל החיבור הזה, אינדיבידואליזם ותרבות אישית עדיין מושלים בכיפה, ויש להכיר בהם במסגרת תהליך משא ומתן. שאלת שאלות היא אומנות. שליטה באומנות זו עשויה למזער את הנזק האפשרי כתוצאה מאי מודעות תרבותית, וזוהי מיומנות שבהחלט כדאי לרכוש כחלק ממקצוע המשא ומתן השלם.
א. משא ומתן מבוסס אינטרסים/צרכים
ב. מגדר במשא ומתן
ג. רגשות במשא ומתן
ד. משא ומתן בין תרבותי וחוצה תרבויות
ה. משא ומתן במשברים, בסיכון גבוה, בחירום
ו. משא ומתן רב משתתפים
ז. משא ומתן מנהיגותי
ח. משא ומתן דתי
ט. עימותים ומחלוקות במשא ומתן
הבאת ניסיון החיים לשולחן המשא ומתן
אין תחליף לניסיון הבין אישי. צמיחה מן הסוג הדרוש לנושא ונותן המקצועי עומדת ביחס לנפח הדו שיח הבין אישי, מוצלח ולא מוצלח כאחד. קשר עין, מודעות לשפת הגוף, למלבושים, למראה החיצוני ולטעמים – קולינריים ואחרים –על הנושא ונותן להיות רגיש לכולם. לא ניתן להחליף זאת בקריאה או בקשר אינטרנטי, שהוא שטחי וחד מימדי. כדי שיקרה משהו, חייבת להיות אינטראקציה.
ההכשרה לנושא ונותן המקצועי, שיוכל לחנך ולהדריך אחרים, כוללת ממספר רכיבים ואורכת זמן. היא מצריכה זמן לשינוי פנימי, זמן לחוויה מתמירה הנובעת מאימון והטמעת כישורים חדשים.
הכשרה מוצלחת ומשמעותית במשא ומתן, לאלה שמאוחר יותר יחזקו את הכישורים של בעלי מקצוע ותיקים, תלויה במידה רבה בניסיון החיים של "המועמדים" ובמה שהם מביאים עימם לקו הזינוק. רשימת המשתתפים בתוכנית לימודים במכון למשא ומתן, המתעתד להפיק קאדר של נושאים ונותנים מקצועיים באיכות גבוהה, תצליח באופן מיטבי כשהיא מורכבת מאנשים עם כישרון לתהליך המשא ומתן, אך גם כשהיא תזהה מועמדים עם ניסיון חיים עשיר ומוכח. זו מעלה מעשית; היא מספקת להם עושר של נקודות התייחסות מהן הם יכולים לשאוב כדי לבקר ולהעריך את הגישות והשיטות להן הם נחשפים.
הגיל הוא גורם, ובעוד שהטכנולוגיה המודרנית הביאה חידושים נפלאים, יוטיוב ופייסבוק אינם תחליף לניסיון חיים. הזמן, ברמה של יחסי האנוש, הוא כוח טבע שההייטק טרם שינה. במילים פשוטות, לנושא ונותן בן ארבעים יהיה רפרטואר רחב יותר לשאוב ממנו מאשר נושא ונותן צעיר ממנו בעשרים שנה. ההשפעה של יחסים בין אישיים על המשא ומתן היא משמעותית, והגם שיש רבים "החכמים מכפי שנותיהם", אדם בן ארבעים כבר צבר ונחשף לניסיון חיים רב יותר ברמה הבין אישית החשובה כל כך מאשר בחור בן עשרים ושתיים שזה עתה סיים את התואר הראשון. יתר על כן, אופיו של אדם מועשר על ידי האתגרים המזדמנים לו בחייו, שנויים במחלוקת אם לאו, ולנושא ונותן המקצועי יהיה אופי עשיר יותר ביחס לשנים בהן הסתובב בעולם. המשא ומתן הגלובלי, יחד עם מאפייניו ודרישותיו הנרחבים, מחזק עוד יותר את עמדתי כי המשא ומתן כמקצוע בפני עצמו מוצדק עד מאוד.
אחרית דבר
ולאחר שכתבתי כל זאת, אני שב וחוזר אל תחילתו של מאמר זה, ולעובדה שנשאתי ונתתי כבר בגן, ושבעצם, החיים הם משא ומתן מתמשך עבור כולנו. משא ומתן הוא המנגנון להביא אותנו ממקום אחד לאחר, כמו רכיבה על אופניים או נהיגה במכונית. הנשיאה והנתינה היא פונקציה קריטית ובלתי נפרדת מהתנהלותנו היומיומית ומשאים ומתנים מתרחשים בכל העולם בצורות ובאופנים שונים ברגעים אלה ממש. התועלת המופקת מהרוב המוחלט של אירועי המו"מ הללו היא מוגבלת שכן הפונקציה של הנשיאה והנתינה מתבצעת באופן שהוא 'אינטואיטיבי' ואינו מובנה. על מנת להשיא את התועלת יש לשאת ולתת באופן מובנה ותהליכי ובמילים אחרות יש לרכוש מיומנות גבוהה לשם כך. הנקודות שבחנתי במאמר זה מבססות מסקנה חד משמעית: התנאי להשיג את מקסום התועלת ממשא ומתן הוא ניהולו במיומנות והמפתח להנחלת מיומנות זו הוא הכרה במשא ומתן כמקצוע.
פוסט – Win Win
המאמר בחוברת זו נכתב בתחילת שנת 2009 מאז נעשו פעולות רבות להוציא מן הכוח אל הפועל את העובדה שמשא ומתן הינו מקצוע לכל דבר ועניין. ההישג המשמעותי ביותר מבחינתי הוא הקמת בית ספר למקצועות המשא ומתן- "שקלא וטריא" (בימים אלו שאתם קוראים את המאמר אנו מסיימים את ההכנות לקראת פתיחת המחזור העשירי שלו).
תכנית הלימודים מבוססת על שיטה לניהול ותיהלוך משא ומתן (מו"מ) "שיטת צור" שמאפשרת תוצאות והישגים מועילים, יעילים וברי קיימא. תכנית "שקלא וטריא" NSP היא הראשונה מסוגה בעולם והיא מכשירה Negotiation Specialists: נושאים ונותנים מקצועיים המתמחים בהכנה ובליווי אנשים וגופים שונים בתהליכי והליכי משא ומתן מגוונים, מורכבים ומאתגרים כפי שהמציאות מכתיבה.
הנושא והנותן המקצועי נתפס כיום כגורם חיוני לפעילותם התקינה של פרטים, גופים וחברות רבות ברחבי העולם. עליו מוטלת האחריות לדעת להוביל תהליכי קבלת החלטות מורכבים ולנהל מצבים רגישים ואף משבריים שלהם השלכות משמעותיות על תפקודו של הפרט או הארגון ולא פחות על עתידו. ייעודו של הנושא ונותן המקצועי הוא לסייע בניהול המשאבים באופן מיטבי, בדגש על חיסכון ושמירה על זמן ניהולי, פוקוס אופרטיבי, צמצום-הוצאות ועוד. התמודדותו של הפרט או הארגון עם אתגרים אלו מתבצעת תמיד בהקשר של 'שינוי' שכן הנתונים המשפיעים על תהליכי המשא ומתן ותוצאותיו משתנים בשברירי שניה דבר המאפיין את המציאות בה אנו חיים.
כל 'שינוי-במצב' שהוא משמעותי מאתגר את מקבלי ההחלטות מהסיבה ששינוי כזה מחייב אותנו לעדכן הן את הבנתנו את המצב והן את התכניות. האתגר נעוץ בעובדה שהעדכון לא ייצא מהכוח אל הפועל ללא שיתוף פעולה של האנשים הרלבנטיים. עם כל שינוי מקיימים מקבלי ההחלטות ניסיונות להשפיע או לשכנע את האנשים לשתף פעולה עם השינוי במצב. כל ניסיון כזה להשפיע או לשכנע הוא 'משא ומתן' ולפיכך, לאור העובדה ששינוי הוא הדבר הכי קבוע בחיינו, נובע שכולנו, בין כמקבלי החלטות ובין כמושפעים מההחלטות, נושאים ונותנים, כל יום,
כל היום. עם ההבנה הזו של מרכזיות המשא ומתן בחיינו באה גם התובנה שניהול נכון של מו"מ, או תיהלוך מתודולוגי שלו, חשוב עבורנו שלוש פעמים: בכיבוי שריפות, במניעת שריפות ובהובלת שינוי מצב. במילים אחרות, ניהול ותיהלוך נכון של מו"מ יסייע לנו רבות במעבר מהמשבצת התגובתית של להיות מובלים על ידי שינוי המצב לזו של להוביל ולנתב אותו. תפיסת ה- Win Win המוכרת והרווחת שואפת לעצב ולמצב את מערכת היחסים כארוכת טווח. אולם תוצאת Win Win אינה תרופת פלא שכן, השותפים במו"מ יקיימו את ההסכמות שהושגו בו כל עוד כדאי ושווה להם לנהוג כך. במקרה בו חל שינוי במאזן הכדאיות משתנה הפרת ה- Win Win הופכת להיות בלתי נמנעת ולעיתים אף מתבקשת.
בעידן ה- Win Win הנחנו את הנחת-הקביעות. דהיינו שהמחליטים ביססו את החלטותיהם על מאזן כוחות ומערך של אינטרסים מסוימים בהנחה שהם סטטיים ויישארו כך. השיטה העדכנית המוצעת בתכנית מניחה את ה-'שינוי' וגורסת כי אנחנו מצויים כיום בעידן ה-Post-Win-Win. עידן בו הכוחות והאינטרסים המשוקללים לתוך תוצאת המו"מ נמצאים בתהליך רצוף ודינאמי של שינוי ואיתו משתנה גם המחוייבות לעמידה בהסכמות שהושגו במו"מ זה. לעיתים קרובות השינוי שוחק את המחויבות עד כדי אי-עמידה בהסכם או אף הפרה שלו. מציאות שוחקת-מחוייבות זו אינה מקבלת ייצוג הולם בתהליך של מו"מ מסוג Win Win שתוצריו כגון 'החלטה-לביצוע' או 'הסכם' נתפסים כעובדה מוגמרת שהפרתם מהווה משבר אמון.
מו"מ מוצלח מוביל להסכמה שבדרך אליה חוו השותפים לה תהליך מכובד ומכבד שהם מרוצים ממנו ויכולים לחיות עם התהליך עצמו כמו גם עם תוצאותיו לאורך זמן. משא ומתן שכזה שם במרכזו את מערכת היחסים שבין השותפים לו ומדגיש את אפקט היום שאחרי ואת הטווח הארוך של מערכת היחסים ולא בהכרח את פרטי ההסכם אליו הגיעו השותפים להליך. זו התמצית של השיטה. האימוץ שלה והטמעתה בהתנהלות השוטפת יביאו לנטרול חלק גדול מבזבוז המשאבים אותו אנחנו חווים בשגרת-יומם של ארגונים רבים כל כך – הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. בזבוז שמקורו בהבנה והתייחסות לקויה למערכת היחסים של השותפים למו"מ ולצרכיהם המשתנים.
לסיכום נזכיר כי השיטה מאפשרת הישגים מו"מיים שהינם מועילים, יעילים וברי קיימא: השיטה מציעה תיהלוך מועיל בהיותה מתודולוגיה אוניברסלית באנושיותה לניהול של ה-'אופן' של המו"מ ודרכו לשליטה ב-'תוכן' שלו. התיהלוך הוא יעיל מפני שהוא בנוי על זיהוי מוקדם של הצלחות/כשלונות שמונע השקעת משאבים לשווא או בזבוזם. זיהוי זה ניזון ממידע רלבנטי שאת השגתו מאפשרות התקשורת-הקונסטרוקטיבית ואמנות-שאלת-השאלות שבבסיס השיטה. ולבסוף, השיטה מביאה לתוצאות ברות-קיימא שכן היא שמה את מערכת היחסים בין השותפים למו"מ במרכז ומחייבת תחזוקה רצופה שלה שמכוונת לשימור-המחוייבות של השותפים לתהליך ולתוצאה הנוכחיים בעת הזאת מתוך ידיעה שהנתונים והנסיבות יכולים להשתנות ובעיקר לקחת בחשבון את אפקט היום שאחרי.
בית שקלא וטריא מהווה מרכז לפעילות ענפה ומגוונת בתחומים השונים של עולם המשא ומתן. המרכז מציע תכניות הכשרה בהיקפים ובמיקודים שונים של עולמות-תוכן מהווה מקום מפגש ל-Negotiation Specialists מקרב בוגריו לצורך לימוד-עמיתים, התייעצויות-מקצועיות והפניות של לקוחות פוטנציאליים בין העמיתים לפי מומחיותם הספציפית.
מבחינתי מדובר בהגשמת חלום, שלא תהיינה אי הבנות, הדרך עודנה ארוכה , מפותלת , מאתגרת ובעיקר מעניינת ומרתקת וחשוב שכולנו נזכור כי : Dreams Don’t Work Unless You Do